מצורפת הצעתי למדיניות הפסולת של ישראל, הנובעת מנקודת מבט טכנולוגית, כלכלית וניהולית.
חהמלצות מבוססות על ניסיון של שנים בהנדסת סביבה, ומעל 7 שנים התחום הטיפול בפסולת, שבמרכזן היותי עד 2017 ,המנהל הטכנולוגי של חברת חץ אקולוגיה (שלצערי נסגרה ביולי האחרון).
בשורה? למשק הפסולת בארץ “20% הטמנה ב 2030” … שוב מתחלף השר(ה) שוב משתנה המדיניות והיעד נשאר רחוק ובלתי מושג. בעוד עשור נמשיך להחליף מידיניות וה 20% ישאר המספר של מה שלא מוטמן.
עולם המחזור נעצר לאור סיכוני הקורונה. כיצד תראה התעשיה לאחר חלוף המגפה ?
האריזות החד פעמיות מקבלות משמעות חדשה בנושא היגיינת המזון.
המאבק בכוסות החד פעמיות נעצר ורשתות מזון מהיר בארה”ב חזרו לחד פעמי, לאחר שכר אימצו מדיניות של כוסות אישיות רב פעמיות.
בחירייה מסריח RDF
דווקא מתקן לפסולת יבשה לא צריך לייצר ריחות. כמובן ניתן להתקין מתקני ספיחה וטיפול לריח, אבל ניתן גם למנוע את היווצרות הריח בניהול נכון של הפסולת והמתקן.
הבעיה האקלימית אינה “התחמחממות גלובלית” אלא שינוי אקלים. מזג האויר נעשה קיצוני יותר, רוחות ושרפות לא נשלטות וסערות חורף קשות. התחלנו את 2020 עם שרפות באוסטרליה והצפות במישור החוף כמו טרמפ גם בארץ טרם הפנימו את המחוייבות לניהול סביבתי, תכנון ניקוז “רגיש למים”, וריסון פליטת גזי חממה.
Azerbaijan is blessed with oil. Bako becomes cleaner with amazing buildings, but a lot is still to be done to avoid the oil spill in water and volatile organic in air.
התאגידים ממשיכים לשמש כמקור הכנסה עירוני וטרם הושלמה המהפכה, בה תשלומי המים והביוב משמשים רק לצורך המים והביוב. התקדמנו מאז שמחלקות המים יצאו מהעיריות, אבל ההתייעלות צריכה להמשיך.
A tour to central America reveille the obvious – a lot of food waste in the urban and rural MSW
מאבק ארוך של רשות נחל הקישון מול חברת נמלי ישראל חייב להסתיים בפיתוח פארק מורד הקישון. באזור קרקעות פנויות והמאבק על שימושי הקרקע מול הנמל הוא אבן בוחן לכוונות גרנדיוזיות לפינוי התעשיה הכבדה בבתי הזיקוק ומזרחה משם. טוב ציפור אחת בפארק מ 83,000 יחידות דיור המתוכננות על קרקעות בזן.
חורף 2019 הסתיים עם סופות באביב. כמות גשם שנתית – כ 20% מעל הממוצע ברוב חלקי הארץ.
