מאמרים

טיוב בארות, סילוק חנקה

מצב אקויפר החוף חנקות במי תהום

אקוויפר החוף

  • אקוויפר חוף סובל מזיהום מתמשך במלחים וחומרי ודשן.
  • נראת עליה מתמדת של ריכוז הכלורידיםוהחנקה (ניטראט) כתוצאה מהשקיה בקולחים ודישון לאורך שנים.
  • בארות רבות מושבתות עקב הזיהום.
  • קיים פוטנציאל השבה של עשרות מיליוני מ"ק מי תהום מזוהמים בניטראט בשנה בישראל

רשות המים – בארות לטיוב

להן רשימת קידוחים שתקופת ההכרה שלהם הסתיימה ב 2013 ולכאורה לא עומדים בקריטריונים להארכת תקופת הכרה נוספת. באפשרות בעלי הקידוחים להגיש בעתיד בקשה להכרה כהפקת טיוב והבקשות יבדקו

פתרונות

  • טכנולוגיות מקובלות להרחקת ניטרט: חילוף יונים, התפלה, אלקטרו-דיאליזה. כל הנ"ל מייצרות רכז מלוח!
  • סילוק הרכז
    לים: דרושים הרחקת ניטראט וקרבה לים.
    לביוב: בד"כ אסור/מוגבל (המלחה)
    באזורים מרוחקים מהים הטכנולוגיות המקובלות בד"כ לא רלוונטיות
  • דניטריפיקציה ישירה: אפשרי, אבל בעייתי מבחינת רשויות הבריאות.

רשות המים - טיוב בארות

הסכום הנוסף למ"ק, בשקלים חדשים, בעד טיפול באמצעות מיתקן להרחקה מהמים של חנקות או מזהמים אורגניים, בתקופה הקבועה בסעיף 8 (א)(1)(א), לכל כמות מים שהופקה מהמתקן באותה מדרגה –

מקור – רשות המים: כללי המים 2017, טיוב מי בארות 2013

פתרון חדשני – הרחקת חנקות ממי תהום באמצעות חילוף יונים וביו-רגנרציה

פיתוח ע"י קבוצת המחקר של פרופ' מיכל גרין, הפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית, הטכניון.

  • חילוף יונים רגיל
  • מיחזור "אינסופי" של תמלחת הרענון ע"י דנטיריפיקציה ביולוגית
  • ליטוש אוזון

הרחקת חנקות ממי תהום באמצעות חילוף יונים וביו-רגנרציה

יתרונות:

  • הפרדה בין השלב הביולוגי למי השתייה
  • כמויות מינימליות של תימלחת לפינוי
  • שילוב טכנולוגיות מוכרות
  • טיפול בנפחי מים קטנים

ביצועים

  • עמידה בתקן ניטראט במי שתייה ( 10 מג"ל כחנקן)
  • מינימום תמלחת לפינוי(כשני פרומיל מספיקת מי התהום)
  • מינימום תוספת כלורידים למים (20 – 40 מג"ל)
  • עמידה בדרישות משרד הבריאות (חיידקים, עכירות, DOC)
  • אמינות תפעולית (מערכת אוטומטית)
  • עלות כלכלית
תמונות מתקן מעבדתי וחלוץ

מעוניין בייעוץ סביבתי?

השאר פרטים ונחזור בהקדם: