השימוש הביתי במים צורך כ- 140 ליטר לנפש ליום בממוצע. כ- 60-70% מהמים יהפכו ל "מים אפורים " שהינם מקטע השפכים הביתיים שאינו כולל הדחת אסלות. התפלגות צריכת המים הביתית הינה בהתאם לפרוט בטבלה הבאה.
תרי נופש וטבע, קולטים קהל הרוצה להתקרב לטבע ולכן נדרשים לשמור על הסביבה, לא רק עקב הרגולציה המחייבת זאת. בתחום הטיפול בשפכים האתגר הוא גדול יותר מכיוון שהרבה מאתרי הנופש מנותקים מתשתיות ביוב ציבוריות דורשים פתרון מקומי לטיפול בשפכים.
מפעלי מחזור מרווחים מהקופון על עלות ההטמנה.
RDF פתרון מגבלתי – סביבתי וכלכלי.
עיכול אנארובי הוא פתרון למקטע בעל פוטנציאל הנזק הסביבתי העיקרי.
טכנולוגיות מקובלות להרחקת ניטרט: חילוף יונים, התפלה, אלקטרו-דיאליזה. כל הנ"ל מייצרות רכז מלוח!
במבט ראשוני היה חשד להתבקעות המכל עקב תת לחץ פנימי – מיניקה של משאבה או סיפון, בהסתמך על קימוט דופן המכל שקרסה פנימה. יצירת הוואקום יכולה להיגרם מגלישת מים בסיפון או חזרה לכיוון ההזנה. יציאה של ליטרים בודדים ממכל אטמוספרי ללא נשם ידועה שיכולה לגרום לקריסת מכלים, אך במקרה זה, המכל היה בעודף לחץ ומנגנון הוואקום לא רלוונטי.
התפלת קולחים מופחתי פוספאט: בחינת חלופות לשיקוע פוספט מוקדם
15.10.20 הסתיימה הגשה של הצעות למדיניות הפסולת של ישראל לעשור הקרוב.
המלצותיי מתבססות על מספר עקרונות מרכזיים, בראשם ההבנה שהשוק מובל על ידי שיקולי רווח והפסד. מכיוון שמשק האשפה נמצא בידיים פרטיות, הכלכלה מובילה את הביצועים ולא היעדים הלאומיים להפחתת ההטמנה ומחזור.
בארה”ב חברות ורשויות אוסרים שימוש בכלים ומוצרים חד פעמיים ועוברים לשימוש חוזר. החל מכלים חד פעמיים וקשיות שתייה ועד אריזות שילוח של רכישות מקוונות שאינן מקרטון אלא אריזה רב פעמית. בתקווה שגם בארץ יאומץ הטרנד העולמי.
האשפה בכנס “סביבה 2050″ קיבלה פוקוס רב מעל הבמה. המעבר להשבת אנרגיה מתקדם, ויתחילו מכרזים ממשלתיים עוד השנה. ככל הנראה מתקן ראשון, בתמיכה נרחבת, יוקם במישור אדומים. כל אשפה תטופל באזור הגיאוגרפי בו יוצרה בתקווה שבעוד פחות מעשור יהיה מתקן ראשון ו 10 מתקנים בשנת 2040.
נחל הגיבורים בחיפה מנקז את חלקים מאחוזה ונווה שאנן. ברכת השהייה והשקתה של הנגר, בזרימה של גשם ראשון לעונה, וראשונה גם למתקן זה ! דוגמה של כמויות ואיכויות של נגר עירוני בדרכו לים במפרץ חיפה.
